• nurit david

המורה

באלף תשע-מאות שבעים וחמש אני ראיתי מורה

כמה יפה היה אז המורה, בוהק, מבריק, נוכח כמו ירח

אני ראיתי רגע של מורה ודי היה לי אז בזה

למדתי ברגע אחד של מורה חומר של שלוש שנים, את קשת המקצועות כולה

אשה היא כך וכך וגבר כך וכך

ואני לא מקנאה במי שלא הבחינו בשאינו בן-מינם

ואלה הלימודים, לימודים יפים היו

התורה כולה על רגל אחת: ואהבת

הנוכחות היתה ההוראה, היופי משהופיע הודיע שהוא הכי יפה

המורה לא נשאר יותר מרגע, ואני לא הייתי ראויה ליותר

לי אין דעה כזאת שבני-האדם שווים

על המורה לגדול יותר להתעצם

שהרי עמדו לידי אחרים ואת המורה הם לא ראו

תורתו עברה בהגלותו

גם אם נשארתי שלש שנים את כל האמנות כולה למדתי ברגע של מורה

מתוך יופיו של המורה

המקצוע עבר בהדבקה מעיניים לעיניים


nurit david​